משפחה
תמ"ש 4222/04 , ו. א. נ' מ. א.
כב' השופטת נילי מימון
בשם התובעת - עו"ד אירית רייכמן; בשם הנתבע - עו"ד יעקב קצין
28.10.2009
העובדות:
הצדדים נישאו זה לזו בשנת 1979. מנישואיהם נולדו להם שני בנים. ביום 31.5.89 חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר בו ביום אושר על ידי בית הדין הרבני וקיבל על ידו תוקף של פסק דין. בבעלות הצדדים דירה ברח' ה. בירושלים והיא נשוא התביעה והמחלוקת. התובעת הגישה ביום 31.5.07 תביעה כנגד הנתבע על פי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה בה תבעה חיוב הנתבע להעביר את הדירה על שמה שכן, לדבריה, שלמה את מלוא התשלום בסך 19,800 ש"ח בו חויבה על פי הסכם הגירושין. ביום 22.5.08 ניתן פסק דין בו נקבע שהתובעת לא הוכיחה תביעתה, לא הוכיחה ששילמה את הסכום האמור לנתבע. כן נקבע, כי אין לערוך קיזוז בגין כספים אחרים אותם טענה ששילמה, שכן גם תשלום כספים אלה לא הוכח. בתביעה זו עותרת התובעת לבצע חיוביה עפ"י ההסכם קרי, לשלם לנתבע סכום של 19,800 ש"ח כשהוא צמוד למדד על פי חישוב שלדבריה נערך ע"י רו"ח לסכום של 70,544.95 ש"ח נכון ליום 1.7.08. עוד מציינת התובעת כי שילמה לעו"ד עבור העברת זכויותיו של הנתבע בדירה בטאבו על שמה, כן שילמה לבדה דמי היוון למינהל מקרקעי ישראל , כן שילמה דמי המשכנתא, וגם שילמה הלוואות שנלקחו לצורך רכישת הדירה. הנתבע הגיש כתב הגנה וכן תביעה שכנגד, הנתבע טוען טענותיו כי נוכח אי מילוי חיובה של התובעת לשלם לו סך של 19,800 ש"ח תקופה כה ארוכה הוא הודיע לה בע"פ ובמסגרת ההליכים דנן אף בכתב,על ביטול ההסכם בכל הנוגע לעניין הדירה. הנתבע עותר בכתב תביעתו שכנגד למכירת הדירה וחלוקת תמורתה שווה בשווה בין הצדדים.
החלטה:
א. בהסכם הגירושין אשר נכרת בין הצדדים אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 31.5.89 נקבע: כי בדירת הצדדים יתגוררו התובעת וילדי הצדדים. התובעת תשלם לנתבע סכום של 19,800 ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן ,כשהמדד הקובע הוא זה המתפרסם ביום 15.4.89. הסכום ישולם בתשלומים של 900 ש"ח כל שישה חודשים החל מששה חודשים שלאחר מתן הגט. עם התשלום האחרון ימחוק הנתבע את שמו בטאבו, התובעת מתחייבת שלא למכור או להעביר החזקה בדירה כל זמן שלא מובטח דיור הולם וקבוע לילדים עד הגיעם לגיל 21.
ב. אי מילוי הוראות ההסכם לפיהם על התובעת לשלם לנתבע סכום של 19,800 ש"ח מהווה הפרה יסודית של ההסכם בכל הנוגע לעניין הדירה. טענת התובעת כי אין ניתן לבטל רק את הסעיף המדבר בדירה, מאחר ומדובר בהסכם גירושין אשר סעיפיו ותנאיו שזורים זה בזה, איננה מתאימה לנסיבות הסכם הגירושין הספציפי הנדון.
ג.נושא הדירה בהסכם הגירושין הנדון, מהווה סעיף העומד בפני עצמו, אין הוא קשור או שזור בתנאים אחרים, ניתן לקיימו ללא קשר לסעיפי ההסכם האחרים וכך ניתן לבטלו ללא קשר או פגיעה בהוראות האחרות של ההסכם. חיוב תשלום המזונות אף הוא עומד בפני עצמו ואיננו קשור לנושא הדירה, וכך אף ההוראות המדברות במשמורת בילדים.
ד. חלפה תקופה ארוכה ביותר מיום בו היה על התובעת לקיים את החיוב בו חויבה עפ"י ההסכם ועד למועד הגשת תביעתה כאן בה עותרת לקיום הסעיף בהסכם ולתשלום סך של 19,800 ש"ח על פי הוראתו. על התובעת הוטל בהסכם חיוב לשלם סך של 19,800 ש"ח בתשלומים כל מחצית שנה, במשך 11 שנה. התובעת כשלה להוכיח שאכן שילמה סכומים אלה. בנסיבות אלה לפיהן נמנעה התובעת למלא חיוב יסודי עפ"י ההסכם רשאי הנתבע לבטל את הסעיף הנוגע לדירה שבהסכם, קרי תשלום 19,800 ש"ח תמורת העברת זכויותיו בדירה על שם התובעת, נוכח הפרתו על ידי התובעת.
ה. היות והתובעת מפרה את ההסכם הפרה נמשכת, לאורך שנים ארוכות, עומדת לנתבע ברירת הביטול כל עוד היא מתמידה בהפרה. עם זאת ובהתאם להוראות ס' 21 לחוק החוזים זכאית הנתבעת לקבל מהתובע השבה של סכומי כסף שהוציאה במסגרת קיום חלקה בהסכם. לפיכך תגיש התובעת תביעה נפרדת לקבלת הכספים, ככל שרצונה בכך.
תמ"ש 4222/04 , ו. א. נ' מ. א.
כב' השופטת נילי מימון
בשם התובעת - עו"ד אירית רייכמן; בשם הנתבע - עו"ד יעקב קצין
28.10.2009
העובדות:
הצדדים נישאו זה לזו בשנת 1979. מנישואיהם נולדו להם שני בנים. ביום 31.5.89 חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר בו ביום אושר על ידי בית הדין הרבני וקיבל על ידו תוקף של פסק דין. בבעלות הצדדים דירה ברח' ה. בירושלים והיא נשוא התביעה והמחלוקת. התובעת הגישה ביום 31.5.07 תביעה כנגד הנתבע על פי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה בה תבעה חיוב הנתבע להעביר את הדירה על שמה שכן, לדבריה, שלמה את מלוא התשלום בסך 19,800 ש"ח בו חויבה על פי הסכם הגירושין. ביום 22.5.08 ניתן פסק דין בו נקבע שהתובעת לא הוכיחה תביעתה, לא הוכיחה ששילמה את הסכום האמור לנתבע. כן נקבע, כי אין לערוך קיזוז בגין כספים אחרים אותם טענה ששילמה, שכן גם תשלום כספים אלה לא הוכח. בתביעה זו עותרת התובעת לבצע חיוביה עפ"י ההסכם קרי, לשלם לנתבע סכום של 19,800 ש"ח כשהוא צמוד למדד על פי חישוב שלדבריה נערך ע"י רו"ח לסכום של 70,544.95 ש"ח נכון ליום 1.7.08. עוד מציינת התובעת כי שילמה לעו"ד עבור העברת זכויותיו של הנתבע בדירה בטאבו על שמה, כן שילמה לבדה דמי היוון למינהל מקרקעי ישראל , כן שילמה דמי המשכנתא, וגם שילמה הלוואות שנלקחו לצורך רכישת הדירה. הנתבע הגיש כתב הגנה וכן תביעה שכנגד, הנתבע טוען טענותיו כי נוכח אי מילוי חיובה של התובעת לשלם לו סך של 19,800 ש"ח תקופה כה ארוכה הוא הודיע לה בע"פ ובמסגרת ההליכים דנן אף בכתב,על ביטול ההסכם בכל הנוגע לעניין הדירה. הנתבע עותר בכתב תביעתו שכנגד למכירת הדירה וחלוקת תמורתה שווה בשווה בין הצדדים.
החלטה:
א. בהסכם הגירושין אשר נכרת בין הצדדים אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 31.5.89 נקבע: כי בדירת הצדדים יתגוררו התובעת וילדי הצדדים. התובעת תשלם לנתבע סכום של 19,800 ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן ,כשהמדד הקובע הוא זה המתפרסם ביום 15.4.89. הסכום ישולם בתשלומים של 900 ש"ח כל שישה חודשים החל מששה חודשים שלאחר מתן הגט. עם התשלום האחרון ימחוק הנתבע את שמו בטאבו, התובעת מתחייבת שלא למכור או להעביר החזקה בדירה כל זמן שלא מובטח דיור הולם וקבוע לילדים עד הגיעם לגיל 21.
ב. אי מילוי הוראות ההסכם לפיהם על התובעת לשלם לנתבע סכום של 19,800 ש"ח מהווה הפרה יסודית של ההסכם בכל הנוגע לעניין הדירה. טענת התובעת כי אין ניתן לבטל רק את הסעיף המדבר בדירה, מאחר ומדובר בהסכם גירושין אשר סעיפיו ותנאיו שזורים זה בזה, איננה מתאימה לנסיבות הסכם הגירושין הספציפי הנדון.
ג.נושא הדירה בהסכם הגירושין הנדון, מהווה סעיף העומד בפני עצמו, אין הוא קשור או שזור בתנאים אחרים, ניתן לקיימו ללא קשר לסעיפי ההסכם האחרים וכך ניתן לבטלו ללא קשר או פגיעה בהוראות האחרות של ההסכם. חיוב תשלום המזונות אף הוא עומד בפני עצמו ואיננו קשור לנושא הדירה, וכך אף ההוראות המדברות במשמורת בילדים.
ד. חלפה תקופה ארוכה ביותר מיום בו היה על התובעת לקיים את החיוב בו חויבה עפ"י ההסכם ועד למועד הגשת תביעתה כאן בה עותרת לקיום הסעיף בהסכם ולתשלום סך של 19,800 ש"ח על פי הוראתו. על התובעת הוטל בהסכם חיוב לשלם סך של 19,800 ש"ח בתשלומים כל מחצית שנה, במשך 11 שנה. התובעת כשלה להוכיח שאכן שילמה סכומים אלה. בנסיבות אלה לפיהן נמנעה התובעת למלא חיוב יסודי עפ"י ההסכם רשאי הנתבע לבטל את הסעיף הנוגע לדירה שבהסכם, קרי תשלום 19,800 ש"ח תמורת העברת זכויותיו בדירה על שם התובעת, נוכח הפרתו על ידי התובעת.
ה. היות והתובעת מפרה את ההסכם הפרה נמשכת, לאורך שנים ארוכות, עומדת לנתבע ברירת הביטול כל עוד היא מתמידה בהפרה. עם זאת ובהתאם להוראות ס' 21 לחוק החוזים זכאית הנתבעת לקבל מהתובע השבה של סכומי כסף שהוציאה במסגרת קיום חלקה בהסכם. לפיכך תגיש התובעת תביעה נפרדת לקבלת הכספים, ככל שרצונה בכך.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
